מתפלל (צועק): אלוהים, איפה אתה? למה אתה לא עונה לי? אלוהים (לוחש): אני כאן! מתפלל (צועק): אני לא שומע, אתה יכול לדבר בקול רם יותר? אלוהים: (לוחש): רק אם תנמיך את הווליום של הקול והמחשבות שלך. מתפלל (מדבר): בסדר, עכשיו
המתפלל, אלוהים והקורונה

מתפלל (צועק): אלוהים, איפה אתה? למה אתה לא עונה לי? אלוהים (לוחש): אני כאן! מתפלל (צועק): אני לא שומע, אתה יכול לדבר בקול רם יותר? אלוהים: (לוחש): רק אם תנמיך את הווליום של הקול והמחשבות שלך. מתפלל (מדבר): בסדר, עכשיו
כשמשהו קורה לי בחיים, הדבר הראשון שאני שואל את עצמי הוא מדוע אני מזמין אותו למציאות שלי ואז מה אני לומד ממנו. מנקודת המבט שלי, זוהי חובתו של כל אדם החפץ במודעות עצמית, שנמנע מהאצלת האחריות על חייו לאנשים אחרים.