זאת העדות על הריפוי שלאחריו אמרה וולריה: “תודה אביחי אני אסירת תודה על אהבתך לזולת, שהוכיחה לי את צדקתך בדרך הריפוי. אני מעריצה את השליחות היוצאת דופן שלך של דרך מודעות. תודה על המילים בזמן שביקרת שכה חשוב היה בחיי. תודה על תורתך הבהירה. אתה ישות של אהבה ואור”
ריפוי ע”י מודעות עצמית בשלושה שלבים:
1) קבלת המחלה כיצירת מציאות שלך, כי לגוף שלך אין רצון משלו השונה משלך. בדרך כלל האנשים נוטים “להילחם” נגד סרטן (כולל הגוף), וזאת דרך ללא מוצא, כי משמעותה להפוך לקורבן של המציאות שאנו בעצמנו יוצריםו.
2) לחקור “מה אני לומד דרך הגוף” וליישם לימוד זו ישירות בחיים. גם כאן, אנחנו צריכים להפוך את הלא-מודע למודע, לא לטפל בתסמינים אלא בסיבות ל”מחלה”, אשר הן שונות וייחודיות לכל אדם.
3) להיפרד מהסרטן עם הודיה. ברגע שאתה מדוע הזמנת את המחלה ומה הלימוד, יש צורך להיפרד ממנו ושחרר אותו במודע, כי “אני לא צריך אותו יותר” ורוצה להחזיר לעצמי את תחושת יצירת המציאות הבריאה בחיים. אני ממליץ לעשות טקס שבו ננחה את תת-המודע ש על שחרורם של התסמינים, תוך הודיה לצמיחה במודעות העצמית.
תודה Valeria, על האומץ שלך (כמו שהשם שלך אומר) ועל שיתוף הסיפור שלך. תודה לך Leandro , על הבאת סיפורים מרתקים לידיעת הציבור עם סגנון ובהירות. ומעל לכל, תודה EDINAR על החיבור בין כולם, ועל היותר גשר של נתינה שבו אנשים רבים צומחים יחד במודעות העצמית.
כמו וולריה, גם תמיס קרמונה ממקסיקו, אשר ריפאה טרשת נפוצה, ואנשים אמיצים רבים אחרים שפגשתי בדרכי, שאת סיפורם אני מביא בספר השני שלי “פני האלוהות: הדרך שלך לטראסנדנציה”
בשבילי הם עדות החיה שמודעות אוהבת היא הדרך היחידה לצמיחה הוליסטית של בני האדם!